אני למשל. לפני כמעט שנה החלטתי שהגיע הזמן לנסות לינוקס. מסקירה קצרה הבנתי שהכי כדאי לי להתחיל באובונטו (מה שנכון, ומומלץ לדעתי למי שאין לו הרבה ידע במחשבים). עכשיו אני קורא את ההודעה הזאת כי אני מחפש לי הפצה חדשה (כנראה אופן סוסה או מנדריבה).
בהצלחה לי.
תודה. P:

מה זה "לאומרות"?

מסכים עם כל מילה של פיל קטן.
לא ברור לי מהיכן מגיע האנטי הזה נגד אובנטו.

לינוקס לא מתאימה לאנשים שנבהלים מהצורך לבחור וזה טעות להציג את לינוקס כמתאימה לאנשים אלה / להגביל את הבחירה שלהם כדיי להצליח למשוך אותם במצב הזה ללינוקס

בשבילם יש וינדוס ומאק

אש

לא הבנתי:
אתה לא רוצה להגביל את אפשרויות הבחירה שלהם, אבל שישתמשו רק ב-Windows ו-MAC?

אחת מהנקודות החזקות של תוכנה חופשית היא היכולת להתאים את עצמה בצורה מאוד דינמית לצרכים של המשתמש באשר הם.
אז למה ש"לינוקס" לא תתאים למי שלא אוהב לבחור אם יעשו את הבחירה עבורו?

-- לב.

ואולי הכל נכון ויש פה כמה רמות
הראשונה גנו לינוקס
השניה הפצות שלקחו את הגנו לינוקס בגלל הגנו וחיים ונשארים כאלה
השלישית אלו הפצות שלקחו הפצות שכמעט ולא ראויים לשימוש ביתי מתחילה ואילו רק אחרי יסורים קשים ניתן בנוחות לחבור לעולם המודרני ,ועשו אתם בשבלנו הגיוניות לשימוש ...לא צריך להרחיב נכון?

נק נוספת וחלילה לי מלפתוח במלחמת הפצות ,ואני עצמי נהנה מ 4 מחשבים שלכל אחד הפצה אחרת ... אבל אין תחליף לאובונטו מהרבה בחינות ,וזה לא אומר שהיא טובה ,רק שזו הפצה שמרכזת הרבה יתרונות של הפצות אחרות ,לא בא לי להביא דוגמאות שלא יקפצו עלי ,רק צריך להודות בעיקרון הזה .
ועוד נק למחשבה ,התעוד באינטרנט שזה בעצם כוחם של משתמשים ,הוא הגדול והמקיף ביותר ,אין נושא או פיתרון כמעט שתעלה בגוגל ולא תמצא את אובונטו איפה שהוא למעלה
אז ככה זה שהצלחת לשווק מוצר להכי הרבה אנשים ,ולשמור על בית מסודר אחד!
ולא לשכוח אבא שלהם הכי חזק בעולם

פרויקט גנו החל כפרויקט שמטרתו היתה ליצור מערכת הפעלה. הפצות לינוקס (או גנו/לינוקס, או איך שלא תקראו לזה) נוצרו ע"י צירוף של הקרנל החדש של לינוקס עם מערכת ההפעלה של גנו (ורכיבים אחרים כמו מערכת X11 שפרוייקט XFree86 החל לכתוב לאחר כמה שנים ומערכת TeX).

בשנות התשעים הסיבות ההיסטוריות הללו היו מאוד ברורות לאנשים. לכן מאוד הפריע לסטולמן שגנבו לו את השם - פרויקט גנו שלו השקיע המון עבודה בבניית מערכת דמוית־יוניקס טובה. ולכן קראו לדביאן Debian GNU/Linux, ועוד.

עם השנים מערכות לינוקס קיבלו אופי משלהם, כמו שמבוטא, לדוגמה ב־LFH.

4. דביאן תומכת כבר באופן רשמי (אם כי עדיין לא בהפצה יציבה) ב־kFreeBSD - כלומר - ליבה של FreeBSD עם userspace שלם של דביאן. כולל glibc. למערכת כזו מוצדק לקרוא GNU. להבדיל, Nexenta היא היסב של אובונטו ל־OpenSolaris שמשתמש ב־libc של Solaris. למערכת כזו כבר פחות מוצדק לקרוא GNU.‏

4א. למי שלא יודע, ב־uname של גנו יש הפרדה בין kernel ל־operating system. זוהי הרחבה של גנו :-)

צפריר

למען הסר ספק, תיקנתי כאן את שלומי רק מכיוון שהנקודות הטכניות כבר עלו.

כל עוד לא צריך לדייק יותר מדי, מבחינתי שיקראו ללינוקס "(סוג של) יוניקס", ל־FreeBSD "(הפצה של) לינוקס", ול־NetBSD "(גרסה של) FreeBSD".

לדעתי ההנחה שיש הרבה הפצות מזיקה ללינוקס מוטעית מיסודה, זה פוגע רק בקידום המהיר, אבל בטווח הארוך זה הרבה יותר טוב, אם מחר אובונטו תשתלט על העולם וכולם ישתמשו רק בה, האם אתם חושבים שזה יהיה טוב בטווח הארוך לאובונטו או לינוקס? לדעתי לא, בגלל שתחרות זה משהו שעושה טוב למערכת.

לדעתי כן צריך להסביר בקצרה שיש עוד גרסאות ולא רק את אובונטו/פדורה או כל דבר אחר, הסיבה פשוטה, אם זה מישהו שרוצה לנסות משהו חדש תן לו את ההזדמנות, אם הוא מכיר רק את אובונטו והוא יתייאש בגלל שאין משהו שהוא רוצה הפסדת מישהו שיכל להיות בלינוקס, אם הוא יודע שיש עוד גרסאות ללינוקס הוא לא יתייאש מהר וגם תמיד ידע ששוה לנסות בעתיד שוב.
מה גם שזה מקטין את הסיכוי לאכזבה של המשתמש הטרי

אישית, אני משתמש באובונטו ואוהב את ההפצה (למרות שאני רוצה לנסות גם הפצות אחרות ובגלל שלא ניסיתי אולי גם אחליף בסוף, אם אוהב את ההפצה האחרת יותר מאשר את אובונטו) אבל תמיד אם שואלים אותי אני מסביר שיש כל מיני הפצות וכו', ככה מי שנכנס לזה גם יכול לשאול שאלות בקלות רבה יותר, הוא יודע להגיד שיש לו את ההפצה הזו והזו וכו'

בקיצור, אני מסכים עקרונית עם פותח האשכול, צריך פשוט לדעת איך לספר את הענין