ההיסטוריה של לינוקס

תוכן העניינים

• בראשית
• תינוק חדש באופק
• עימות ופיתוח
• לאחר עשור: לינוקס כיום
• טוקס (Tux) הפינגווין - הלוגו היקר של גנו/לינוקס
• פניני לינוקס

בראשית

הייתה זו שנת 1991, וייסורי הגסיסה חסרי הרחמים של המלחמה הקרה החלו להסתיים בהדרגה. רוח של שלום ושלווה נשבה למרחקים. בעולם המחשבים, נראה עתיד גדול באופק, בעת שחומרה רבת-עוצמה דחפה את גבולות המיחשוב מעבר למה שצפו קודם לכן.

אך עדיין, משהו היה חסר.

והיו אלה מערכות ההפעלה, אשר בקרבן הופיעה ריקנות גדולה.

מחד גיסא, DOS שלטה בעליונות על האימפריה העצומה של המחשבים האישיים. מערכת ההפעלה הדלה, שנרכשה ע"י ביל גייטס מהאקר בסיאטל תמורת 50,000 דולר, התגנבה לכל פינה בעולם באמצעות אסטרטגיה שיווקית שנונה. למשתמשי PC לא הייתה ברירה אחרת. מחשבי מק של אפל היו אומנם טובים יותר, אבל הם נשארו הרחק מהישג ידם של המיליונים המשתוקקים מפאת מחיריהם האסטרונומיים שאיש לא יכל להרשות לעצמו.

המחנה המסור השני בעולם המחשבים היה בעולם היוניקס. אבל יוניקס עצמה הייתה הרבה יותר יקרה. בחיפוש אחר הכסף הגדול, ספקי היוניקס תימחרו אותה כה גבוה כדי להבטיח שהיא תהיה מחוץ להישג ידם של משתמשי PC. קוד המקור של יוניקס, שפעם נלמד באוניברסיטאות באדיבות מעבדות בל, נשמר כעת היטב ולא פורסם בציבור. השחקנים הגדולים בעולם התוכנה כשלו במתן פיתרון מספק לבעיה זאת, למורת רוחם של משתמשי ה PC בעולם.

בשלב מסוים נראה היה שמופיע פיתרון בדמות מיניקס (MINIX). מערכת זאת נכתבה מהיסוד ע"י אנדרו ס. טננבאום, פרופסור הולנדי שרצה להורות לתלמידיו את יסודות הפעולה של מערכת הפעלה אמיתית. מיניקס נועדה לפעול על מעבדי 8086 של אינטל ששטפו את השוק העולמי.

כמערכת הפעלה, מיניקס הייתה רחוקה משלמות. אך היה לה יתרון אחד: זמינות של קוד המקור. כל מי שהשיג את הספר "מערכת הפעלה" מאת טטנבאום יכול היה לקבל גישה ל 12,000 שורות קוד, הכתובות ב- C ובאסמבלר. לראשונה, מתכנת שאפתני או האקר (חובב מחשבים) יכול היה לעיין בקוד של מערכת הפעלה, שעד אותו זמן נשמרה ע"י יצרני התוכנה באדיקות. טננבאום, כמחבר וכותב נהדר, שבה את המוחות המבריקים של מדעי המחשב בדיון משוכלל וערני ללא רבב אודות האומנות של יצירת מערכת הפעלה עובדת. תלמידי מדעי המחשב סביב העולם התקבצו סביב הספר, כדי להבין את עקרונות המערכת שמפעילה את מחשביהם.

אחד מאלה, היה לינוס טורבלדס.

תינוק חדש באופק

בשנת 1991, לינוס בנדיקט טורבלדס היה סטודנט בשנה השניה בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת הלסינקי והאקר בזכות עצמו. הפיני בן ה- 21 אהב להשתעשע עם עוצמתן של מערכות המחשב ולבחון את הגבולות שאליהן ניתן להגיע איתן. אך מה שהיה חסר, הייתה מערכת הפעלה שתוכל לענות על הדרישות של המקצוענים. מיניקס הייתה טובה, אך היא הייתה בסה"כ מערכת הפעלה לסטודנטים, שעוצבה ככלי הדרכה הרבה יותר מאשר מערכת בעלת עוצמה תעשייתית.

באותה תקופה, מתכנתים ברחבי העולם הושפעו עמוקות מ פרוייקט הגנו של ריצ'ארד סטאלמן, תנועה שנועדה לספק תוכנה חופשית ואיכותית. סטאלמן, שזכה להערצה של גיבור פולחני בממלכת המחשבים, החל את הקריירה המרשימה שלו במעבדת הבינה המלאכותית המפורסמת של MIT, ובמהלך אמצע שנות השבעים ואחריתן, יצר את עורך התמלילים emacs.

בתחילת שנות השמונים, חברות תוכנה מסחריות פיתו רבים מהמוחות המבריקים של מעבדת הבינה המלאכותית, והסדירו הסכמי שמירת סודיות מחמירים כדי להגן על סודותיהן. אך לסטאלמן היה חזון אחר. דעתו הייתה שבניגוד למוצרים אחרים, תוכנה צריכה להיות חופשית מהגבלות לגבי העתקה ושינוי בכדי להפיק תוכנות מחשב טובות ויעילות יותר. בגילוי-הדעת המפורסם שלו משנת 1983, שהכריז על תחילת פרויקט הגנו, הוא החל תהליך שנועד ליצור ולהפיץ תוכנות עפ"י הקריטריונים של הפילוסופיה שלו (דרך אגב, השם גנו-GNU הוא ראשי-תיבות החוזרות על עצמן המייצגות את GNU is Not Unix).

אולם כדי להגשים את חזונו של יצירת מערכת הפעלה חופשית, הוא נדרש ליצר תחילה את כלי הפיתוח לצורך זה. כך שבתחילת 1984, סטאלמן החל לכתוב את מהדר ה- C של גנו (GCC - GNU C Compiler), מבצע כביר עבור מתכנת בודד. תוך שימוש בכשרונותיו הטכניים האגדתיים, הוא הצליח בכוחות עצמו ליצר את GCC הנחשב אחד מהמהדרים היעילים והטובים שאי פעם נוצרו, בעודו עוקף גדודי מתכנתים של יצרניות התוכנה המסחריות.

עד שנת 1991, פרוייקט הגנו יצר מבחר גדול של כלי פיתוח. מהדר ה- C של גנו כבר היה זמין באותה עת, אך עדיין לא הייתה מערכת הפעלה. אפילו מיניקס דרשה רישוי בכדי להשתמש בה. מערכת ההפעלה של ה- GNU שמכונה Hurd הייתה בתכנון, אך לא נועדה להיות זמינה בשנים הקרובות.

העיכוב הזה לא היה לרוחו של לינוס.

ב 25 לאוגוסט, 1991, ההודעה ההיסטורית הבאה נשלחה לקבוצת הדיון של מיניקס ע"י לינוס...

כפי שניתן לראות מהודעה זאת, לינוס עצמו לא האמין שהיצירה שלו תהיה מספיק משמעותית כדי לשנות את פני עולם המחשבים לעד. גרסה 0.0.1 של לינוקס שוחררה באמצע ספטמבר 1991, והושמה ברשת. הילד החדש בשכונה התקבל בהתלהבות, והקוד הורד, נבדק, שונה, והוחזר ללינוס. גרסה 0.02 שוחררה בחמישי לאוקטובר, בצירוף ההכרזה המפורסמת הבאה מאת לינוס:

גרסה 0.03 של לינוקס שוחררה תוך מספר שבועות נוספים. עד דצמבר כבר שוחררה גרסה 0.10. לינוקס הייתה עדיין רק קצת יותר משלד. היתה לה תמיכה רק בכוננים קשיחים של AT, ולא היה אפשר לבצע זיהוי משתמש (המערכת עלתה היישר ל bash). גרסה 0.11 היתה יותר טובה, עם תמיכה במקלדות של שפות בינלאומיות, תקליטונים, תמיכה בהתקני מסכים מסוג VGA, EGA, הרקולס וכו'. מספרי הגרסאות קפצו מ 0.12 היישר ל- 0.95 ו- 0.96 וכן הלאה. תוך זמן קצר הקוד היה זמין בכל העולם דרך אתרי מראה בפינלנד ובמקומות אחרים.

עימות ופיתוח

במהרה, לינוס ניצב בפני עימות אם לא אחר מאשר אנדרו טננבאום, המורה הדגול שכתב את מיניקס. במכתב ללינוס, כתב טננבאום:

לינוס הודה לאחר מכן כי זאת היתה הנקודה החלשה ביותר בפיתוח של לינוקס. טננבאום היה פרופסור מכובד, וכל דבריו בהחלט השפיעו. אך הוא טעה באשר ללינוקס, מאחר ולינוס היה בחור עקשן שסירב להודות בכישלון.

טננבאום גם הוסיף וציין ש"לינוקס היא היסטוריה".

עכשיו הגיע תורו של דור הלינוקס החדש. מגובה על ידי קהילת לינוקס חזקה, לינוס ענה לטננבאום במילים שנראה כי היו המתאימות ביותר:

והעבודה המשיכה. במהרה, יותר ממאה אנשים הצטרפו למחנה הלינוקס. ולאחר מכן אלפים. ואז מאות אלפים. זה לא היה עוד צעצוע להאקרים. מונעת על ידי מגוון תוכנות מפרוייקט גנו, לינוקס הייתה מוכנה לתצוגה ממשית. היא נרשמה תחת הרשיון הציבור הכללי של גנו, על מנת להבטיח שקוד המקור יהיה חופשי לכל להעתקה, ללמידה ולביצוע שינויים. סטודנטים ומתכנתי מחשבים חטפו אותה.

במהרה, מפיצים מסחריים נכנסו לעניין. לינוקס עצמה הייתה, ועודנה, חופשית. מה שהמפיצים עשו זה להדר מספר תוכנות ולאסוף אותן להפצה אחת, שדומה יותר למערכות הפעלה אחרות אותם אנשים הכירו. רד-האט, קלדרה, דביאן ומספר חברות אחרות קיבלו כמות משמעותית של תגובות ממשתמשים ברחבי העולם. עם ממשקי המשתמש הגרפי החדשים (דמויי X-Windows כגון גנום וקיי.די.אי) הפצות הלינוקס נהיו פופולריות ביותר.

בינתיים, קרו דברים מדהימים ללינוקס. מלבד מחשבי PC. לינוקס הוסב (ported) לפלטפורמות רבות ושונות. לינוקס שונתה על מנת לרוץ על מחשבי פאלם-פיילוט. טכנולוגית אשכולות אפשרה למספר גדול של מחשבים המריצים לינוקס להשתלב יחד ליישות חישוב אחת - מחשב מקבילי. באפריל 1996, חוקרים במעבדות הלאומיות של לוס אלאמוס השתמשו בלינוקס כדי להריץ 68 מחשבי PC כמחשב אחד לעיבוד מקבילי על מנת להדמות גל-הלם אטומי. אך שלא כמו מחשבי על אחרים שעולים הון, הוא היה די זול. מחשב על עשה-זאת-בעצמך עולה רק 152,000$, כולל עבודה (חיבור 68 מחשבים בכבלים) - בערך עשירית מהמחיר של מחשב על מסחרי בעל יכולת חיש וב דומה. הוא הגיע למהירות שיא של 19 מיליארד חישובים בשניה, דבר שעושה אותו למחשב העל ה 315 הכי מהיר בעולם. והמחשב הזה היה גם יציב- הוא לא אותחל אף שלושה חודשים לאחר מכן.

הדבר הטוב ביותר בלינוקס כיום הוא עדת המאמינים הכפופים לפיקודה. כאשר חומרה חדשה יוצאת, הליבה של לינוקס מעודכנת על מנת להיות מסוגלת לנצל אותה. לדוגמה, שבועות לאחר שהוצג מעבד "זיאון" (Xeon) של אינטל, הליבה של לינוקס כבר הייתה מסוגלת לרוץ עליו. היא גם אומצה לשימוש על מחשבי אלפה, מקינטוש, PowerPC ואפילו מחשבי כף יד - מעשה שלא בוצע כמעט על ידי אף מערכת הפעלה אחרת. לינוקס ממשיכה את מסעה למילניום החדש באותה התלהבות איתה התחילה ביום בהיר אחד, בשנת 1991.

ובאשר ללינוס - הוא נותר איש פשוט. שלא כמו ביל גייטס, הוא אינו מיליארדר. לאחר שסיים את לימודיו, הוא עקר לארצות הברית וקיבל עבודה ב"טרנסמטה". לאחר מחקר ופיתוח סודיים ביותר, טרנסמטה השיקה את מעבד "קרוזו". לינוס היה חבר פעיל בצוות המחקר. לאחרונה, הוא נישא לתוב, והוא אב גאה לביתו, פטרישה מירנדה טורבלדס. אך הוא נותר המתכנת האהוב והמפורסם ביותר בעולם עד כה. מוערך על ידי קהילות מחשבים ברחבי העולם, לינוס הוא המתכנת האהוב ביותר בכדור הארץ.

לאחר עשור: לינוקס כיום

כשהיא מוכיחה שכל האזהרות והנבואות של הספקנים היו שגויות, לינוקס השלימה כיום עשור של פיתוח. כיום, לינוקס היא ממערכות ההפעלה עם מהירות החדירה הגדולה ביותר בהיסטוריה. מקומץ פנאטים מסורים ב 1991-92 למיליונים של משתמשים רגילים בהווה, זהו ללא ספק מסע ראוי לציון. העסקים הגדולים "גילו" את לינוקס, והזרימו מליוני דולרים למאמצי הפיתוח, מוקיעים את המיתוס שתנועת הקוד הפתוח היא "אנטי-עסקים". IBM, שבעבר נחשבה לאויבת הגדולה של קהילות הקוד הפתוח, נכנסה לעסק עם מימון עצום לפיתוח פתרונות קוד-פתוח מבוססי לינוקס. אך מה שמדהים באמת הוא הקבוצה ההולכת וגדלה של מפתחים הפרוסים ברחבי העולם העובדים בהתלהבות על מנת לשפר את לינוקס. מאמצי הפיתוח אינם, כמו שסבורים רבים מחסידי הקוד הסגור, טובעים בכאוס. דגם פיתוח מתוכנן הייטב המפוקח על ידי מספר מתחזקים אומץ. יחד עם זאת, ישנם אלפי מפתחים העובדים על הסבת מגוון יישומים ללינוקס.

חברות מסחריות לא עוד יראות מלינוקס. עם מספר גדול של מפיצים המספקים תמיכה במוצרים מבוססי לינוקס, שימוש בלינוקס במשרד אינו עוד בגדר "עשה זאת על אחריותך". ובאשר לאמינות - לינוקס בהחלט הוכיחה אותה בזמן ההתקפה הנבזית של הוירוס "צ'רנוביל" (win32.cih) ב 1999 ווירוס האהבה שנה לאחר מכן, כאשר מחשבים מבוססי לינוקס הוכיחו חסינות לנזק שנגרם על ידי וירוסים כאלו ואחרים. חברות הזנק העוסקות בלינוקס כמו "רד-הט"" קיבלו תגובה לבבית כאשר הן הנפיקו בבורסה. וגם לאחר משבר ה"דוט.קום" של השנים האחרונות, החברות הללו המשיכו לגדול. עם ביטחון מוסף, עסקים נוספ ים, גדולים וקטנים, אימצו שרתים ותחנות עבודה מבוססי לינוקס כחלק בלתי נפרד מהמשרד.

חדירתה של לינוקס לשולחן העבודה.

מהי התלונה המרכזית אודות לינוקס? אולי בעבר, היה זה הממשק מבוסס הטקסט שהפחיד רבים מהמשתמשים בו. "מצב-טקסט נותן לך שליטה מוחלטת", יסבירו כמה האקרים מסורים ומשתמשים אדוקים. אך בעבור מיליוני אנשים רגילים, זה אומר גם מאמץ רב בלמידת המערכת. מערכת ה "X-Windows" הקיימת ומנהלי החלונות לא עמדו בצפיותיו של המשתמש הרגיל. בדיוק טיעון זה הועלה על ידי המשתמשים ממחנה "חלונות". אך דברים החלו להשתנות בשנים האחרונות. ההתקדמות של סביבות עבודה מקצועיות למראה כמו KDE (סביבת העבודה K) וGNOME השלימו את התמונה. הגרסאות האחרונות של סביבות העבודה שינו את התפיסה הר� �וחת באשר ל"ידידותיות למשתמש" בלינוקס. למרות שמשתמשים אידיאולוגים רוטנים אודות האובדן של טוהר תרבות ההאקרים, השינוי הגדול בתפיסה של המשתמשים הפשוטים הגדיל את הפופולריות של לינוקס.

העולם המתפתח של לינוקס

אולי השינוי הגדול ביותר הוא ההתפשטות של לינוקס במדינות המתפתחות. בימים שלפני לינוקס, מדינות מתפחות היו הרחק מאחור בתחום המחשוב. עלות החומרה צנחה מטה, אך עלות התוכנה הייתה נטל עצום לחובבי המחשבים דלי המזומנים של העולם השלישי. ביאושם, אנשים פנו לפירטיות של כמעט כל סוג של מוצר תוכנה. הדבר גרם לפירטיות נרחבת, המוערכת במיליארדי דולרים. אך שוב, תג המחיר של רוב מוצרי התוכנה המסחריים היו הרבה מעבר להישג ידם של אנשים במדינות מתפתחות. לדוגמא, מערכת הפעלה ממוצעת עולה לפחות מאה דולרים. אך במדינות עם הכנסה לנפש של 200-300 דולרים, זהו סכום עצום.

העליה של לינוקס ומערכות הפעלה אחרות עם קוד פתוח שינתה כל זאת. מאחר ולינוקס יכולה לרוץ על כמעט כל מחשב דל משאבים, היא הפכה חלופה הולמת למשתמשי מחשב דלי תקציב. מחשבי 486/פנטיום עתיקים שהפכו לחלק מההיסטריה בעולם המפותח עדיין נמצאים בשימוש במדינות המתפתחות. ולינוקס מאפשרת לממש את מלוא הפוטנציאל ממחשבים אלו. השימוש בתוכנה עם קוד פתוח נפוץ במהירות, מאחר ומחירה של תוכנה היא שאלה חשובה. במדינות של אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, לינוקס מופיע כמוצא להמוני חובבי מחשבים. כעדות לטיבעו הגלובלי האמיתי של לינוקס, התאמה אזורית בוצעה בחלקים נידחים של העולם. הת� �עוד של לינוקס כולל עכשיו מסמכים כתובים בכמעט כל שפה ראשית ואף בכמה שפות שוליות יותר.

משולחן העבודה למיחשוב על

כשלינוקס נהגתה לראשונה על ידי לינוס טורוואלדס, היא היתה רק עוד תחביב להאקרים. אך ממחשב עם מעבד אינטל 386 צנוע בו השתמש לינוס על מנת להריץ לראשונה את הליבה הראשונה, לינוקס עברה דרך ארוכה. השימוש הראוי לציון ביותר בלינוקס הוא בתחום צבירי מחשבים לעיבוד-על מקבילי. הבא נצפה במספר דוגמאות:

הטטרגריד (TetraGrid)

באוגוסט 2001, ה BBC דיווח על כך שממשלת ארצות הברית מתכננת לבנות מגה-מחשב, המסוגל לבצע 13 טריליון חישובים בשניה (13.6 TeraFLOPS). הפרוייקט, המכונה טטרגריד, מורכב מרשת מחוברת של ארבע מרכזי מיחשוב-על אמריקאים. ארבעת המעבדות המשתפות פעולה ליצירת הטטרגריד הן: המרכז הלאומי למחשוב על באוניברסיטת אילינוי (NCSA), המרכז למחשוב על של סאן דיאגו (SDSC), אוניברסיטת קליפורניה, המעבדה הלאומית של ארגון בשיקגו והמכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה. בכל אחד מהמרכזים, ימוקם מחשב על. בסך הכל, יותר משלושת אלפים מעבדים ירוצו במקביל על מנת ליצור את הטטרגריד. הטכנולוגיה העיקרית מאחו רי המחשב העצום הזה היא אישכול (clustering): הטכנולוגיה לקשור יחדיו מחשבים זולים רבים על מנת ליצור סביבת מיחשוב אחת.

בעזרת הפריסה הגדולה הזו, הטטרגריד ישלב מספיק כוח מחשוב על מנת לאפשר פתרון של משוואות מתמטיות מורכבות ובעיות הדמיה של נושאים כמו אסטרונומיה, מחקר של סרטן או חיזוי מזג אוויר. כשהוא מצוייד בשש מאות טרבייט של מקום אכסון, הטטרגריד יהיה כה חזק כך שהוא יהיה מסוגל לבצע עבודת חישוב הנדרשת לאדם עם מחשבון 10 מיליון שנים - בשניה אחת. הדבר המדהים הוא שהמחשב המקבילי העצום הזה יופעל בעזרת לינוקס. בכל אחד מארבעת האתרים יופעל אשכול לינוקס, שיחוברו יחדיו בעזרת סיב אופטי במהירות של ארבעים ג'יגבייט לשניה.

"אבולוסיטי" במעבדה הלאומית לורנץ ליברמור.

ביולי 2002, דווח כי "Linux NetworX", חברה שבסיסה בקליפורניה, החלה לעבוד על "אבולוסיטי", מחשב על חזק במיוחד מבוסס אשכולות עבור המעבדה הלאומית לורנץ ליברמור, קליפורניה. האשכול העצום הזה מכיל 962 צמתים שרצים על 1920 מעבדי אינטל זיאון 2.4 GHz. עם 4 GB של זיכרון DDR SFRAM ו 120GB בכונן הקשיח של כל אחת מהצמתים, האשכול ירוץ במהירות מקסימלית של 9.2 טרהפלופס, מה שמביא אותו להיות אחד מחמשת המחשבים המהירים בעולם.

על ידי שימוש במערכת מבוססת לינוקס, חסכו היוצרים של טטרגריד מיליוני דולרים, מיישמים טכנולוגית אשכולות שפותחה על ידי חסידים מסורים של תנועת הקוד הפתוח ברחבי העולם.

המסע ממשיך

הפיכתה של לינוקס מפרוייקט תכנות לתוכנה חובקת עולם, סביר שהיה תהליך התפתחותי. פרוייקט גנו, שהוקם בתחילת שנות השמונים על ידי ריצ'רד סטאלמן, הניח את היסודות לפיתוח של תוכנה חופשית. מערכת ההפעלה למחשבים אישים של פרופסור טננבאום, מיניקס, הביאה את לימוד מערכות ההפעלה מרמה תיאורטית למעשית. ולבסוף - ההתלהבות האינסופית של לינוס טרוולדס לשלמות הולידה את לינוקס. במשך השנים האחרונות, מאות אלפים אנשים היוצרים קהילה גלובלית הבשילו אותה והביאו אותה למקומה המהולל. כיום לינוקס אינה סתם עוד פרוייקט תיכנותי של סטודנט, היא תופעה חובקת עולם שמביאה יחדיו חברות ענקיות כמו IBM ואינספור אנשים מסביב לעולם ברוח תנועת התוכנה החופשית. בהיסטוריה של המחשוב, היא תשאר לנצח אחת מהראיות המדהימות ביותר להישג האנושי.

טוקס (Tux) הפינגווין - הלוגו היקר של גנו/לינוקס

הלוגו (סמל) של לינוקס הוא פינגווין. שלא כמו מערכות הפעלה אחרות, ללינוקס אין סמל מטיל אימה או בעל מראה רציני. במקום זאת, ישנו טוקס, הפינגווין החביב. הוא מסמל את הגישה נטולת החששות של התנועה. ללוגו החמוד הזה ישנה היסטוריה מעניינת. כפי שלינוס מספר, בהתחלה, ללינוקס לא היה לוגו. פעם אחת לינוס יצא לחופשה בחצי הכדור הדרומי. שם, הוא פגש פינגווין, לא שונה כל כך מהלוגו הנוכחי. כשלינוס ניסה ללטף אותו, הפינגווין נשך את ידו. התקרית המשעשעת היוותה בסיס לבחירתו של הפינגווין כסמל של לינוקס מאוחר יותר.

פניני לינוקס

הנה כמה ממילותיו של לינוס עצמו:

"דיג'קסטרא בוודאי שונא אותי"
(קובץ הליבה kernel/sched.c, הערה שהוספה ע"י לינוס טורבלדס)

"מאיפה לי לדעת אם זה עובד? זה התפקיד של Beta Testers... אני רק קודדתי את זה..."
(מיוחס ללינוס טורבלדס, בתכתובת)

"אני אידיוט... לפחות את הבאג הזה לקח רק 5 דקות למצוא..."
(לינוס טורבלדס - בתגובה לדיווח על באג)

"אם אתם רוצים לטוס ברחבי העולם ולהיות מוזמן לדבר בהרבה מקומות שונים, פשוט תכתבו מערכת הפעלה דמויית Unix..."
(מאת לינוס טורבלדס)

משתמש לינוקס: "חוץ מזה שללינוקס יש שם מגניב, מישהו יכול להסביר לי למה לינוקס עדיפה על BSD?"
לינוס: "לא. זהו זה. רק השם המגניב, זהו זה. עבדנו קשה מאד על המצאת שם מגניב שימשוך הרבה אנשים, וזה בהחלט השתלם: אלפי אנשים משתמשים בלינוקס רק כדי שיוכלו להגיד: "OS/2? הא! לי יש לינוקס. איזה שם מגניב...". 386BSD עשו טעות כשהם שמו מלא מספרים ואותיות מוזרות בשם, וזה מפחיד אנשים רק בגלל שזה נשמע כל כך טכני."
(מענה של לינוס טורבלדס על שאלה בנוגע ללינוקס)

"ביום בו אנשים יחשבו שעדיף שלינוקס "תשורת" ע"י מישהו אחר (ה- FSF היא החלופה הטבעית), אני "ארד מכס מלכותי". אני לא חושב שזה משהו שאנשים צריכים לדאוג לגביו כרגע - אני לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב. אני נהנה לפתח את לינוקס. למרות שזה אומר הרבה עבודה, אין לי תלונות (חוץ מאשר תזכורות מפחידות לגבי תלאים ששכחתי או שהתעלמתי מהם, אבל לא שום דבר שלילי עד כה).
אל תבינו את הכתוב מעלה כאילו אני שאפסיק ביום שבו מישהו יתלונן: יש לי עור (לאסו, שקורא את זה מעבר לכתפי חושב שראש הוא ביטוי קרוב יותר למציאות) עבה מספיק על מנת לספוג כמה עלבונות. אם לא הייתי כזה, הייתי מפסיק לפתח את לינוקס ביום בו אנדרו טננבאום שם אותי ללעג ב- c.o.minix. מה שאני מתכוון בעצם זה שלינוקס הייתה התינוק שלי עד כה, ואני לא רוצה לעמוד בדרכם של אנשים שרוצים להפוך אותה למשהו יותר טוב(*).
* היי, אולי אני אגיש בקשה להיות קדוש-מעונה לאפיפיור... מישהו יודע מה הדואל שלו? אני כל כך נחמד שבא להקיא..."
לקוח מתגובתו של לינוס למשתמש המודאג לגבי עתידה של לינוקס

"כשאתה אומר לאנשים "היי! כתבתי תוכנה שמרסקת את חלונות!", הם בוהים בך ואומרים, "קיבלתי כאלה עם המערכת *בחינם*!""
(מאת לינוס טורבלדס)

תודות וזכויות יוצרים

היסטוריה היא תמיד משעממת, אבל ההיסטוריה של המיחשוב ושל לינוקס מעניינת. חומר רב ששימש לכתיבת מאמר זה נלקח מהאינטרנט. ההשראה לכתיבת המאמר נבעה משאלות שנשאלו ע"י משתמשי לינוקס לעתיד בפגישות והתכתבויות של מועדון הלינוקס בבנגלדש http://bdlug.hypermart.net. תודות לכולם.

כל החומרים שנלקחו מהמקורות השונים שייכים לכותביהם. כל השמות הרשומים שייכים לחברות ולארגונים שהם בעלי הזכויות הרשומים.

זכויות היוצרים למאמר זה שמורות לרג'יב חסן (1999+) ולפיכך כל הזכויות שמורות. אך אל דאגה, כל חלק ממסמך זה ניתן להפצה בכל דרך שהיא לפי אישור מוקדם של המחבר, אשר ניתן לקבל בחינם ע"י פניה בדוא"ל. הנני מעודד אותך להפיץ את בשורת תנועת הקוד הפתוח.

תיקונים והצעות ניתן להפנות למחבר:

Ragib Hasan,
Department of Computer Science & Engineering, 
Bangladesh University of Engineering & Technology, 
Dhaka, Bangladesh. 
mail me at ragibhasan@yahoo.com 

מידע אודות התרגום

את המאמר המקורי (באנגלית) ניתן למצוא באתר http://ragib.hypermart.net/linux

תורגם לעברית ע"י צוות פרוייקט גנו/לינוקס כנרת באישורו של מר רג'יב חסן, אפריל-מאי 2003

• רונן אברבנאל (Ronen)
• איתי דובדבני (z9u2k)
• דוביקס

לינוקס הוא שם רשום של Linus Torvalds; יוניקס הוא שם רשום של ה Open Group בארה"ב ובמדינות נוספות, Windows הוא שם רשום של Microsoft Corporation. כל שאר השמות הרשומים וזכויות היוצרים שייכים לבעליהם.